סרט שיריס הפליטה על הישרדות רוחנית במחנות עקורים משפיע על אלפים

במהלך תקופת שלושת השבועות האחרונה, יותר מ-15,000 אנשים ברחבי צפון אמריקה, ישראל, אוסטרליה ואירופה השתתפו ב-160 מצגות של סרט התיעודי על השואה, שיריס הפליטה, בתרגום מילולי כ“השארית שברחה“.שיריס הפליטה, הוא השני בסדרת יזכרים של סרטי השואה. סרט זה מציג את הנרטיב מעורר ההשראה של ניצולי מחנות הריכוז לאחר שחרורם וקיומם המוקדם במחנות העקורים (עקורים). הסרט מתמקד בחוסן העצום ובנחישותם של ניצולים לבנות מחדש את חייהם המרוסקים ולהצית מחדש את היידישקייט שלהם.

רבים מכירים את סיפורי השואה. עם זאת, לא כל כך ידוע מה קרה לפליטים לאחר השחרור, כולל כמעט 200,000 ניצולי מחנות הריכוז היהודים שנותרו חסרי בית וחסרי אזרחות. מכיוון שמדינות המארחות שלהם החרימו את רכושם והבהירו באמצעות פוגרומים שהם אינם מוזמנים לחזור, וכאשר נותרה מעט או ללא משפחה, הם כעת “עקורים“. הסרט משלב צילומים וצילומים דוקומנטריים ממשיים עם ראיונות עם ניצולי שואה ורבנים, בני משפחה וסגן מאיר בירנבאום, חייל אמריקאי יהודי שסייע בשחרור מחנות הריכוז.

בנוסף לדאגה לצרכים פיזיים כמו רעב, טיפוס ותשישות, השיירי הפליטה הרגישו חובה שהם ידאגו לצרכיהם הרוחניים. למרות שהסרט מזהה ארגונים ברחבי העולם שעזרו לקדם את החידוש הזה, הוא מראה כיצד השיירי הפליטה היו חסרי סבלנות להשיב לעצמם את חייהם הרוחניים. הם רכשו ספרים ויצרו ישיבות ובתי יעקב, והקימו את בתי דין כדי לטפל בסוגיות ההלכתיות הייחודיות שלהם.

מפיק הסדרה ד“ר יוסף גלייבטר, מתאר כיצד בבוקר שלאחר שחרור מחנה הריכוז בוכנוולד חיפשו אביו, הרב לייב גלייבטר זצ“ל, ור‘ לייבל פינקוסביץ‘ זצ“ל, שניהם ניצולים, במשך שעות אחר מישהו שהם מכירים. חבירו זוג תפילין. כשהם סוף סוף מצאו אותו, הם ועשרות ניצולים אחרים הונחו את התפילין בתורו. מר ג‘וזף פרידנסון, סופר ומרצה ידוע לשואה, שפרסם עדי ראייה על החיפוש הזה משקף, “אנשים שראו את הזוועות ושסבלו בעצמם מרעב ופחד היו רעבים לקשר שלהם עם ריבונו של עולם“. לאחר מכן הוא מתאר את המאמצים של אגודת ישראל של אמריקה ושל ועד הצלה, לעזור לשיירי הפליטה.

לדברי המרצה הסופרת והשורדת הגברת פרל ביניש, “נולדנו מחדש אבל נולדנו מחדש לעולם של כלום… לא היו לנו הורים, לא אחים, לא מורים, אף אחד… התחלנו לבנות חיים חדשים… בנינו דור כל כך יפה, ילדים, נכדים, נינים“.

הרב אהרן קוטלר, זצ“ל, אמר אז כי על הקהילה היהודית לספק לשיירי הפליטה את האמצעים להתחדשותם הרוחנית. חלק מתוכניות ועד כללו: ישיבות, בתי ילדים, מוהלים ושוחטים. בנוסף, הניצולים עצמם בנו מקווה במחנה העקורים זיילסהיים, פרנקפורט. “הם לא ביקשו כסף או עזרה; הם פשוט בנו את זה בעצמם“, דיווח האגדי גבריאל “מייק” טרס, ז“ל, שליח הוועד, בחנוכיות של המקווה בדצמבר 1945.

דיוויד ומישל סיצר, תושבי לואר איסט סייד, צפו בסרט עם חלק מילדיהם “ככל שניצולי השואה יתבגרו ויעברו הלאה, השואה תפחת בהיסטוריה אלא אם כן נעביר את הסיפורים לילדינו כעת“, אמר מר. סיצר. בני הזוג סיצר הרגישו שחשוב לילדיהם לראות את הסרט כדי להבין מה קרה למשפחתם המורחבת בשואה ולהתגאות במה שהצליחו השייריים.

למידע נוסף, צור קשר עם info@yizkereim.com.

שיריס הפליטה הוא פרויקט של תורת הזיכרון הזכרון עולם וקרן ההנצחה לרבי לייב גלייבטר, שנוסד כהתחייבות לדור שאבד שלא נשכח אותם או את חלומותיהם.