מהרא"ל  צינץ

איתא בחז"ל, כאשר הביט אהרן על המזבח נראה לו כדמות עגל, והוא נרתע, כבר ביארו, דלא חלילה לומר שהשתתף אהרן במעשה העגל, אדרבה כל פעולותיו היו לעכב את עשיית העגל ככל שיכול, והוא עצמו לא חטא בעבודה לעגל ולא היה צריך כפרה על זה, ועדיין, מצינו לרש"י שביאר עה"פ "ויקרב אהרון אל המזבח וישחט את עגל החטאת אשר לו", ללמדנו בזה שחט העגל כופר, וזה עגל החטאת "אשר לו". ובבעל הטורים איתא, עגל בן בקר בגימטריא לכפר חטא העגל. והאיך יתכן שאהרון צריך כפרה על חטא העגל?!? ועיין באוה"ח הק' גישתו המיוחדת בעניין, ועל פי דברי הגאון מפלוצק הכול יבואר באופן אחר, בע"ה.

המהרא"ל צינץ זצוק"ל, בספרו 'מלא העומר', בפרשתנו עה"פ, "ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח וכו'". ופירש רש"י שהיה אהרון בוש וירא מלגשת. אמר ליה משה, למה אתה בוש? לכך נבחרת!" ומפרש המהרא"ל: "ונראה שהיה בוש לפי שבנה מזבח לפני העגל. כמו שכתוב, וירא אהרן ויבן מזבח לפניו". ממשיך המהרא"ל: "באמת כוונת אהרון הייתה לטובה כמבואר כמה פנים ולזה אמר אדרבא, קרב אל המזבח שאתה יש לך קריבות מצד המזבח." כלומר, כוונתך הייתה טובה, ואף שבנית מזבח לפני העגל בכוונה לדחות את העם אין זה פוסל אותך מלעבוד ולהקריב על מזבח ה', אדרבה! לכך נבחרת! אז קרב אל המזבח!

ממשיך המהרא"ל, "והעניין כי האמת שאהרון לא חטא, רק שלפי הנראה יוחשב לו עון ובא לידי חשד". כלומר אלו שראו אותו חשדו אותו שהוא חטא בחטא העגל, למרות שהוא באמת לא חטא אלא רצה לעכב את העם מלעבוד ע"ז ממש עד שיחזור משה. "אם כן, יש לומר כמו שאמרו חז"ל, הוא (הכהן גדול) פורש ובוכה והם (הזקנים) פורשים ובוכים," למה? הוא שחשדוהו והם שחשדוהו שלא כדין." העם חשדו באהרון שהשתתף בחטא העבודה לעגל. לחשוד בכשרים זו עבירה קשה. "וכאן שאהרון גרם להם החשד." פירוש: על ידי מעשיו, אהרון גרם להם לחשוד בו, וזה לעבור על "והייתם נקיים מה' ומישראל" ולכן "צריך כפרה לשניהם. ואולם בחטא העם לא נשתתף אהרן, ואין לו חלק בו."

דברי המהרא"ל צינץ מדויקים בפסוק כפתור ופרח! קודם כתוב "קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עולתך וכפר בעדך ובעד העם" שזה מיירי בחטא החשד, שגם אהרון אשם בזה על שגרם לזה. וממשיך הפסוק "ועשה את קרבן העם וכפר בעדם…" שזה מיירי בחטא עבודה לעגל שלא היה לאהרון שום חלק בו, ודפח"ח.