מהרא״ל צינץ

פרשת ויקהל

״וַיָּבֹ֥אוּ הָאֲנָשִׁ֖ים עַל־הַנָּשִׁ֑ים״ (לה, כב).

ולשון ״על״ לכאורה קשה שהיה צריך להיות כתוב ויבואו האנשים ״אל״ הנשים.

קושי זה מתורץ על פי ההסברה של המהרא״ל צינץ זי״ע שכידוע הנשים לא חטאו בעגל בגלל שהן גדולות מהאנשים באמונה, כידוע.

האנשים שנכשלו בעגל לקטנות אמונתם היו צריכים לחזור בתשובה, ובניית המשכן היא תיקון לחטא העגל, כידוע.

האנשים התאמצו ועשו תשובה מאהבה שהופכת את העוונות לזכויות והיא שיא מה שאמרו חז״ל ״במקום שבעלי תשובה עומדים אפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד״.

וזה עומק הפשט במה שכתוב ״ויבואו האנשים על הנשים״, שהאנשים באו למדרגה מעל למדרגה של הנשים מכיון שעשו תשובה מאהבה והפכו את עוון חטא העגל לזכות, וקיימו בעצמם ״במקום שבעלי תשובה עומדים אפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד״.

פרשת פקודי

בחודש ניסן הוקם המשכן. מסביר המהרא״ל צינץ זי״ע שזה לא היה במקרה. כידוע המשכן הוא ממש תמצית של כל מעשה בראשית. כל מה שהקב״ה שבת ממלאכת שמים וארץ, שהם הל״ט אבות מלאכות ותולדותיהם הנלמדים מהמשכן – בגלל שהוא תמצית מעשה בראשית כנ״ל. ישנה מחלוקת בגמרא אם בתשרי נברא העולם או בניסן נברא העולם, ואומר רבינו תם שאלו ואלו דברי אלוקים חיים: בתשרי עלה במחשבה להבראות, ונברא בפועל בניסן. א״כ, המשכן שהוא תמצית העולם עלה במחשבה – דהיינו הצעת התוכניות – למחרת יום הכיפורים בחודש תשרי, והוקם בפועל בניסן – ממש כמו בריאת העולם!