מהרא"ל  צינץ

ספירת העומר סגולה לגאולה!

המצוה הנשגבה של ספירת העומר, מקומה בפרשתינו. הפסוק מצוה ואומר: שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה: וביארו חז"ל במדרש רבה: "תני רבי חייא: שבע שבתות תמימת תהיינה, אימתי הן תמימות בזמן שישראל עושין רצונו של מקום. רבי חייא מבאר לנו שהכוונה במצוות "תמימות" היא, שעלינו לעשות את רצון ה'. הבה נבין יחדיו את הענין המיוחד שיש בימים אלו "לעשות רצונו של מקום".

נקדים שתי שאלות:

א. נאמר בגמרא 'אילו שמרו ישראל שתי שבתות, מיד נגאלים'. ולמה דווקא "שתי שבתות"?

ב. ישנה סתירה בפסוקים: מצד אחד נאמר לספור שבעה שבועות שהם בסך הכל ארבעים ותשעה יום. ומצד שני נאמר בפסוק "תספרו חמישים יום", והקושיא ידועה, למה נאמר חמישים, הרי יש רק מ"ט יום?

אומר רבינו המהרא"ל שיש כלל בכל מצוות התורה, שאנו עושים את המעשה שלנו, והקב"ה עושה שהמצווה פועלת בשמים תיקונים גדולים ועצומים, הרבה מעבר למה שאנחנו מבינים. וכך גם בספירת העומר, אנחנו בארבעים ותשעת ימי הספירה מתעלים ומתקדשים רק במ"ט שערי בינה, כי את השער החמישים איננו יכולים בעצמנו להשיג, ולכן אנו סופרים רק "שבעה שבועות".

אך אם אנו נעשה את תפקידנו היטב ונתעלה בארבעים ותשעת ימי הספירה, אזי הקב"ה יביא אותנו ממילא לשער החמישים אפילו שהוא למעלה מהשגתנו. ולכן הפסוק אומר "חמישים יום" כי נקבל מה' במתנה להגיע לשער החמישים, וזה דבר עצום! ששער החמישים הוא שער הגאולה! שכמו שבשנת החמישים שנת היובל נגאלים כל העבדים והשדות, כך כאשר הקב"ה יגיענו לשער החמישים, שהוא בבחינת יובל, נזכה לגאולה השלימה.

יישבנו את הסתירה. אנו סופרים ארבעים ותשעה, והקב"ה נותן מתנה את החמישים. ומה הכוונה אילו ישראל משמרים שתי שבתות? שתי השבתות הם פסח ושבועות. על פסח נאמר "ממחרת השבת". ועל שבועות נאמר "ממחרת השבת השביעית". אילו ישמרו ישראל את הזמן שבין פסח לשבועות בקיום הספירה בשלימות, מיד הם זוכים לשער החמישים ונגאלים!

ספירת העומר מסוגלת לקבל במתנה את הגאולה, אך בתנאי שאנו נעשה את המוטל עלינו לקבל עלינו תורה ומצוות בלב שלם, וכך ניכנס למ"ט השערים. ולכן הקב"ה אב הרחמן מזהיר אותנו: "תמימות תהיינה" תקיימו את מצות הספירה בתמימות, בעשיית רצונו של מקום, כדי שלא תאבדו שום יום מהארבעים ותשעה, וע"י כך תשיגו את שער החמישים, את הגאולה!